מחבר המאמר: ד”ר אורי פלג

מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש צואר

מנתח בכיר בתחום האף והסינוסים וגידולי ראש-צוואר

ילדים ומבוגרים


בלוטת התריס (בלוטת המגן / GLAND  THYROID)  ממוקמת בצוואר, בחלק התחתון – קדמי והיא דבוקה לקנה הנשימה. היא בנויה מאונה ימנית ומאונה שמאלית, המחוברות ביניהן ע”י המיצר (ISTHMUS).

תפקידה העיקרי הוא ייצור הורמונים (נקראים T3, T4) שעוברים מהבלוטה אל זרם הדם ומשפיעים באתרים אחרים בגוף. בתת פעילות של הבלוטה מרגישים חולשה, עייפות, נפיחות ברגליים, עצירות, תחושת קור, נשירת שיער ועוד. לעומת זאת ביתר פעילות של בלוטת התריס חשים עצבנות, רעד, ירידה במשקל, דפיקות לב מהירות ועוד. כלומר, ההורמונים משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף. כמו כן, מופרש הורמון נוסף (קלציטונין), שקשור למשק הסידן.

בקרב האוכלוסיה הכללית, קיומן של קשריות (גושישים) בבלוטת התריס היא די נפוצה. לרוב, הקשריות בנויות מרקמת בלוטת התריס  – ריקמה תקינה, וגודלן נע בין מספר מ”מ ועד מס’ ס”מ. גדילה מוגזמת של אותן קשריות (כפי שנפוץ באזורים בהם המים דלים ביוד) נקראת “זפק” (GOITER) –  מצב המתבטא בהופעת נפיחות בבלוטת התריס שנראית ונמושה היטב בצוואר. גדילה מוגזמת של הזפק עלולה לגרום להפרעה בנשימה בבליעה. לרוב, הזפק מופיע בשתי האונות אך לעיתים יהיה דומיננטי יותר בצד אחד. במצב זה בד”כ תפקוד הורמוני בלוטת התריס תקינים. מידע חשוב על הזפק מתקבל באמצעות בדיקת אולטראסאונד, אך לעיתים קרובות נעזרים ב CT.

כאשר הזפק מפריע לנשימה או לבליעה, או מפריע אסטטית, ניתן לבצע כריתת בלוטת התריס, בצד אחד (HEMITHYROIDECTOMY) או בשני הצדדים (כריתה מלאה – TOTAL THYROIDECTOMY), בהתאם למיקום הזפק הבעייתי. במקרים קשים בהם הזפק יורד לחזה ומגיע בסמוך לאבי העורקים, הניתוח הופך למורכב יותר. במקרים נדירים זה מצריך פתיחת עצם החזה בחלק העליון.

לעתים, קשרית בבלוטת התריס (אחת או יותר) עלולה להיות סרטנית. קיימים מספר סוגים של סרטן בבלוטת התריס, הנפוץ ביותר נקרא סרטן פפילרי (PAPILLARY CARCINOMA OF THYROID). גידול זה מאובחן בעזרת אולטראסאונד של הצוואר, בו נראית “קשרית חשודה”. במקרה כזה יופנה המטופל לביופסיית מחט עדינה (FINE NEEDLE ASPIRATION = FNA) בה מוכנסת מחט דקה תחת אולטראסאונד אל תוך הקשרית. זה מאפשר דגימה של תאי הקשרית. הפתולוג שבודק את הדגימה יכול לקבוע מה הסבירות לקיום סרטן, ולפי זה מחליטים האם יש צורך בביופסיה חוזרת, במעקב או בניתוח. סרטן בלוטת התריס עשוי לשלוח גרורות אל בלוטות לימפה בצוואר ולא פעם המטופל מגיע לראשונה אל המנתח עם גרורות בצוואר.  לרוב, אין בכך להרע משמעותית את סיכויי ההחלמה מהסרטן, אשר באופן כללי הם טובים בסרטן הפפילרי. המידע על מיקום וגודל הגידול בבלוטת התריס, קיום גרורות ומאפיינים נוספים מתקבל באמצעות האולטראסאונד.  במצבים מסויימים יהיה צורך גם ב CT.

ישנן גישות שונות לניתוח בלוטת התריס. השיטה הישנה והטובה – דרך חתך בצוואר הסמוך למיקום בלוטת התריס. ישנן שיטות מודרניות יותר, שפותחו על מנת להמנע מחתך בצוואר מסיבה אסטטית. כך, יש המנתחים בעזרת רובוט דרך חתכים קטנים בבית השחי ואחרים דרך חתך בפה. לכל שיטה יתרונות וחסרונות (ועלות שונה כמובן).

החתך בצוואר הוא רוחבי וגודלו נע בין 6-8 ס”מ בד”כ, ולעתים יותר, בהתאם להיקף הניתוח. דרכו מגיעים אל בלוטת התריס ומבצעים כריתה של אונה אחת או של שתיהן, כפי שנקבע מראש בפגישה עם המנתח.

ישנם מספר מבנים חשובים הסמוכים/צמודים לבלוטת התריס. בשני צידיה ממוקמים עורקי הצוואר הראשיים (עורקי התרדמה, CAROTID), אשר מספקים דם לבלוטת התריס, כמו גם לשאר הצוואר, לפנים ולמוח. מאחורי אמצע בלוטת התריס נמצא קנה הנשימה ומאחוריו הושט. מאחורי אונה ימין ואונה שמאל עובר בכל צד של קנה הנשימה עצב חשוב – עצב הגרון החוזר, אשר אחראי להפעלת מיתרי הקול (עצב ימין – מיתר ימין, עצב שמאל – מיתר שמאל). כמו כן, בצמוד לחלק האחורי של בלוטת התריס נמצאות 4 בלוטות זעירות (2 בכל צד), שאחראיות על רמת הסידן בדם. אלה בלוטות יותרת התריס (PARATHRYOID GLANDS). במהלך הניתוח המנתח יאתר את כלי הדם החשובים, את העצבים החוזרים ואת בלוטות יותרת התריס וישמור עליהם שלמים. לאחר מכן ישלים את הסרת בלוטת התריס.

הסיבוכים החשובים הקשורים לניתוח בלוטת התריס הינם פגיעה בעצב הגרון החוזר, פגיעה בבלוטות יותרת התריס או בכלי דם. בהתאמה, עשויה להופיע צרידות / קושי בנשימה (זמנית או קבועה), ירידה ברמת הסידן בדם (זמנית או קבועה) או דימום. הסיכוי לנזק קבוע די קטן באופן כללי וקשור לניסיון של המנתח.

ההחלמה לרוב אינה כרוכה בכאבים חזקים, לרוב יומיים אישפוז (או שלושה) אחרי הניתוח ואח”כ שבוע מנוחה בבית. מאמץ גופני מותר אחרי 3-2 שבועות, אישור יינתן ע”י המנתח בביקור אחרי הניתוח.

במידה ותוצא כל בלוטת התריס – יינתן מיד לאחר הניתוח טיפול קבוע לכל החיים בכדור אלטרוקסין (או יותירוקס או דומה) שמחליף את הורמון בלוטת התריס.

במידה ורמת הסידן תמצא נמוכה לאחר הניתוח – יינתן טיפול בסידן וויטמין די (זמני או קבוע). בעייה זו לא קיימת כאשר מתבצעת כריתה של מחצית מהבלוטה.

חלק מהמטופלים שיעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס בשל סרטן יזדקקו לטיפול משלים עם יוד רדיואקטיבי. זה ניתן בכדורים, לרוב בבידוד של מספר ימים בבית חולים.

רצוי שבכל מהלך הטיפול יהיה מעורב אנדוקרינולוג, כך שיטפל באיזון רמת הורמון בלוטת התריס ורמת הסידן במידת הצורך, ויהיה שותף למעקב ארוך טווח (במקרה של סרטן).

המעקב אחר מטופלים עם סרטן נמשך שנים, וכולל ביקורי מרפאה, אולטראסאונד ובדיקות דם תקופתיות. הנחיות מסודרות יינתנו ע”י המנתח והאנדוקרינולוג.

בהצלחה!


הזכויות על מסמך זה ונוסחו שמורות לדר’ אורי פלג. המידע במסמך זה הינו כללי ומיועד להשלמת מידע למטופלים בלבד.

כל הכתוב במסמך זה אינו תחליף לייעוץ פרטני אצל רופא מומחה.


לקביעת תור התקשר ל-02-5852300 או לחץ להשארת פרטים