מבנה בלוטות הרוק

בלוטות הרוק נחלקות לשניות וראשיות (יש שמכנים אותן גדולות וזעירות).
כאשר ישנן בעיות גידולים ואבנים – ניתוח הוא אפשרות טיפולית.

אילו גידולים עשויים להיות בבלוטות הרוק?

רבו הגידולים הם שפירים, וזה אומר שמעט מאוד מתוכן מתגלים כממאירים.
הגידולים מתגדים מצב בו ראוים גוש בבלוטות הרוק.

כיצד מזהים את סוג הגידול?
זיהוי סוג הגידול מתקבל דרך אולטרסאונד וביופסיה.
יש מצבים בהם נדרש לבצע בדיקת CT  או  MRI. במידה ובוצע יש להביא לביקור המרפאה תוצאות ודיסק.לאחר השלמת הבירור (מידע לגבי הגידול) יתוכנן ניתוח להסרתו.

על אבנים בבלוטות הרוק
אבנים הן שכיחות יותר בבלוטות התת לסתיות. את האבנים האלו לרוב מגלים לאור מצב של נפיחות בבלוטה, אש עשויה להיות מלווה בזיהום.  האבן מאובחנת דרך אולטרסאונד או CT.

שיטה אנדוסקופית – יש מצבים בהם ניתן להוציא את האבן דרך מערכת אופטית אשר מוכנסת דרך פתחי בלוטות הרוק שבחלל הפה אל צנרת. במצבים אחרים:  לא תהיה בריה אל לבצע כריתת בלוטה אשר מהווה “בית חרושת” לאבנים.

עצב הפנים
עצב הפנים יוצא מהמוח,  ממשיך דרך עצם הגולגולת – אל האוזן  אל עבר תחת התנוך. משם בכיוון קדמי, עובר בתוך בלוטת הפרוטיס – בתוכה הוא מתפצל לסעיפים שונים שמפעילים את שרירי הפנים. העצב מפעיל את הגבות , סגירת העיניים, פתיחת הפה, הבעות הפנים,, שריאה, חיוך ועוד.

ניתוח פרוסטיס :

הפרוטיס – מתבצע תחת הרדמנה כללית:
הרופאים מוצאים את עצב הפנים ואת הסעיפים שלו ומשמרים אותם שלמים.
עכשיו מבצעים הסרת גידול כאשר יחד איתו רקמה בריאה.
לאחר מכן, משאירים צינורית נקז שתפקידה לנקז את הנוזלים.

ניתוח תת לסתי
בשלב הראשון מתבצע חיתוך בעור באיזור שתחת הלסת התחתונה.
דואגים להשאיר את עצב הפנים שלם ותוך כדי מסירים את הבלוטות עם הגידול.
בתום הניתוח נשאר נקז לכמה ימים.

כדי לוודא את סוג הגידול – הוא נשלח לבדיקה פתולוגית.

אילו סיבוכים אפשריים?

  • נזק ללשון או לעצב הפנים
  • דימומים או זיהומים
  • הפרשות של רוק
  • הזעה בהרחת אוכל או באכילה
  • חזרת הגידול

בהמשך לניתוח: מעקב במרפאה לוודא החלמה תקינה, הוצאת תפרים ומעקב אחר תוצאות פתולוגיות.. לעתים יש לבצע מעקב  ממושך על מנת לוודא שהגידול אינו חוזר.


כל הכתוב במסמך זה אינו תחליף לייעוץ פרטני אצל רופא מומחה.


לקביעת תור התקשר ל-02-5852300 או לחץ להשארת פרטים.