מחבר המאמר: ד”ר אורי פלג

מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש צואר

מנתח בכיר בתחום האף והסינוסים וגידולי ראש-צוואר

ילדים ומבוגרים


בלוטות הרוק מחולקות לבלוטות ראשיות ומשניות (או גדולות וזעירות). הראשיות (מהגדולה לקטנה) נקראות: הפרוטיס (ליד האוזן), התת לסתית והתת לשונית – בהתאם למיקומן. המישניות הן בלוטות רוק זעירות (קיימות כמה מאות מהן) שנמצאות בחלל הפה.

הבעיות העיקרות שבגללן מומלץ ניתוח בבלוטות רוק הוא גידולים ואבנים.

גידולים: רובם שפירים ומיעוטם ממאירים (יש סוגים שונים של גידולים בשתי הקבוצות). הם מתגלים כאשר נראה או נמוש גוש באזור בלוטת הרוק. אולטראסאונד וביופסיה מסייעים לזיהוי סוג הגידול. לעיתים נבקש לבצע CT  או  MRI. במידה ובוצע יש להביא לביקור המרפאה תוצאות ודיסק.

לאחר השלמת הבירור (מידע לגבי הגידול) יתוכנן ניתוח להסרתו.

אבנים: בשל מאפייני הרוק, מיקום ומבנה בלוטות הרוק, אבנים נפוצות יותר בבלוטות התת לסתיות. הגילוי הוא לאחר התנפחות הבלוטה, שעשויה להיות מלווה בזיהום. בעזרת אולטראסאונד או CT תאובחן האבן. בחלק מהמקרים ניתן לטפל בשיטה אנדוסקופית – מערכת אופטית שמוחדרת דרך פתחי בלוטות הרוק שבחלל הפה אל צנרת הבלוטה – מאפשר לעיתים הוצאת האבן. בחלק אחר אין מנוס מכריתת הבלוטה שמהווה “בית חרושת” לאבנים.

המבנה החשוב ביותר שעובר באזור זה הוא עצב הפנים. עצב זה מוצאו במוח. הוא עובר בתוך עצם הגולגולת – דרך האוזן ויוצא מתחת לתנוך. משם בכיוון קדמי, עובר בתוך בלוטת הפרוטיס – בתוכה הוא מתפצל לסעיפים שונים שמפעילים את שרירי הפנים. למשל, הבעות הפנים, הרמת הגבות, סגירת העיניים, פתיחת הפה, חיוך, שריקה – כל אלה מופעלים ע”י עצב הפנים.

הניתוח:

הפרוטיס – נעשה בהרדמה כללית, דרך חתך בעור ליד האפרכסת ועד לצוואר מגיעים אל בלוטת הרוק, מזהים את עצב הפנים ואת סעיפיו ושומרים עליהם שלמים. מסירים את הגידול עם ריקמה בריאה סביבו, על מנת להמנע מהשארת שאריות גידול בצוואר. בסיום משאירים נקז- צינורית שתפקידה לנקז נוזלים מאזור הניתוח החוצה אל בקבוקון ואקום. הנקז יוסר לאחר מס’ ימים.

תת לסתית –  בהרדמה כללית נעשה חתך בעור מתחת ללסת התחתונה (בצוואר העליון). לאזור זה מגיע סעיף אחד של עצב הפנים, שאחראי להנעת השפה התחתונה. נעשה נסיון לזהותו ולשמור עליו שלם, או להמנע מפגיעה בו בטכניקה אחרת. כמו כן, ליד בלוטה זו עוברים 2 עצבים אל הלשון, שאחראים על התנועה והתחושה. גם במקרה זה הטכניקה הניתוחית נועדה להמנע מפגיעה בהם. מסירים את כל בלוטת הרוק עם הגידול.  גם בניתוח זה לרוב מושאר נקז ליום – מס’ ימים.

הגוש יישלח לבדיקה פתולוגית כמקובל,  על מנת לוודא את סוג הגידול המדוייק.

סיבוכים ובעיות:

  • פגיעה בעצב הפנים או עצבי הלשון – תתכן חולשה זמנית למס’ חודשים באחוז נמוך של המנותחים) או שיתוק לכל החיים (פחות נפוץ) – הסיכוי תלוי במאפייני הגידול (שפיר/ממאיר, גודלו ומיקומו) וכן – בנסיון של המנתח. הפגיעה ניכרת במיוחד אם נפגעת סגירת העין או הפה וכן אם נפגע עצב הלשון. כל מטופל יקבל הסבר פרטני על סיכוייו לכך מהמנתח.
  • זיהום, דימום – נדירים יחסית
  • הפרשת רוק – חיתוך בלוטת הרוק בניתוח מביא להפרשת רוק בחלל הניתוחי ולהצטברות הנוזל למס’ שבועות – במיעוט המטופלים. יטופל ע”י המנתח במעקב שלאחר הניתוח.
  • הזעה בהרחת אוכל או באכילה – ישנם עצבים שמפעילים את בלוטות הרוק להפרשת רוק מוגברת בעת הרחת מזון או אכילתו. לעיתים עצבים אלה מתחברים אחרי הניתוח לעור וגורמים להזעה. קורה באחוז נמוך מהמנותחים ולרוב לא מפריע.
  • חזרת הגידול – נפוץ יותר בגידולים ממאירים מפושטים מאשר בשפירים קטנים.

כדי להפחית סיכויי חזרת גידול (ולהגדיל סיכוי החלמה מלאה) ולהפחית סיכון לעצבים הללו, עדיף לנתח את הגידולים הללו (ובכלל כל גידול) כאשר הם קטנים.

לאחר הניתוח: יתבצע מעקב במרפאה לוודא שאין בעיות, הוצאת תפרים ומתן תוצאות הבדיקה הפתולוגית. לעיתים נדרש מעקב ממושך כדי לוודא שאין חזרה של הגידול.


הזכויות על מסמך זה ונוסחו שמורות לדר’ אורי פלג. המידע במסמך זה הינו כללי ומיועד להשלמת מידע למטופלים בלבד.

כל הכתוב במסמך זה אינו תחליף לייעוץ פרטני אצל רופא מומחה.


לקביעת תור התקשר ל-02-5852300 או לחץ להשארת פרטים